מטרתה העיקרית של התוכנית היא להוביל מהפכה בענף החקלאות הישראלי באמצעות הקמה ופריסה של מערכות השקיה ודישון מתקדמות. טכנולוגיות אלו יאפשרו שימוש יעיל יותר במשאבי המים והדשן, משאבים שהם יקרי ערך במיוחד באזורנו המאופיין במיעוט משקעים וצורך הולך וגובר באספקת מזון לאוכלוסייה. לצד זאת, ההתמודדות עם שינויי האקלים הגלובליים מחייבת פתרונות חדשניים שיאפשרו המשך קיום וצמיחה של החקלאות הישראלית גם בתנאי אקלים משתנים ומאתגרים.

בלב התוכנית עומד מודל עסקי חדשני המבוסס על איגוח הכנסות משימוש במים, דשנים וציוד השקיה. מודל זה מאפשר לגייס הון להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות, תוך הצעת תוכנית תשלום מבוססת צריכה לחקלאים. זוהי נקודת מפתח בתוכנית, מכיוון שהיא מסירה את המחסום המרכזי העומד בפני חקלאים רבים – הצורך בהשקעת הון גבוהה מראש. איגוח ההכנסות מאפשר לפרוס את עלויות ההשקעה לאורך זמן, ובכך להפוך את הטכנולוגיות החדשניות לנגישות עבור מגוון רחב יותר של חקלאים, כולל משקים קטנים ובינוניים שלרוב מתקשים לממן השקעות טכנולוגיות משמעותיות.

מערכות ההשקיה והדישון המתקדמות יתמכו בבקרת שורשים, ניטור תנאי אקלים וניהול חכם של משק המים והדשן. שילוב זה יוביל לייעול משמעותי בשימוש במשאבים, לשיפור תפוקת היבולים ולהקטנת ההשפעה הסביבתית של פעילות חקלאית. הטכנולוגיות כוללות חיישנים מתקדמים לניטור לחות הקרקע, מערכות בקרה ממוחשבות המתאימות את כמויות המים והדשן בהתאם לצרכים המדויקים של הגידול, וכן אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המנתחים נתונים היסטוריים ובזמן אמת כדי לחזות ולהגיב לתנאי גידול משתנים.

התוכנית מבקשת לחבר בין עולם החקלאות המסורתי לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ולאפשר לחקלאים בכל הגדלים – מהמשק המשפחתי הקטן ועד לחברות החקלאיות הגדולות – ליהנות מהיתרונות של חקלאות מדייקת ומקיימת, תוך שמירה על רווחיות והתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים והביקוש הגובר למזון. חיבור זה אינו מסתכם רק בהטמעת טכנולוגיה, אלא גם בבניית מערך תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי שיאפשר לחקלאים להפיק את המרב מהמערכות החדשות.

הביטחון התזונתי של מדינת ישראל תלוי ביכולת החקלאות המקומית לספק מזון טרי ואיכותי באופן יציב ועקבי. תוכנית זו מכוונת לחזק את היכולת הזו באמצעות אימוץ והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות שיגדילו את הפריון החקלאי ויקטינו את תלות הענף בתנאי אקלים משתנים. בנוסף, התוכנית שואפת לייצר מודל בר-קיימא שיכול להיות מיושם גם באזורים אחרים בעולם המתמודדים עם אתגרים דומים של מחסור במים ותנאי אקלים קיצוניים.

במבט רחב יותר, יישום התוכנית צפוי לסייע בהשגת מספר יעדים לאומיים וגלובליים, ביניהם הקטנת פליטות גזי חממה מפעילות חקלאית, צמצום השימוש בדשנים כימיים והפחתת זיהום מי תהום, הגדלת הפריון החקלאי לדונם והקטנת עלויות הייצור. כל אלה הופכים את התוכנית לא רק למיזם כלכלי אלא גם למהלך בעל חשיבות אסטרטגית לישראל ולאזור כולו.

כל המערכות יותאמו לסוגים מגוונים של גידולים, כולל פירות, ירקות, שדות מרעה וגידולים אורגניים. ההתאמה תעשה על פי דרישות מים וחומרי הזנה ספציפיות, אופי הקרקע ותנאי האקלים באזור הגידול. הגמישות בהתאמת המערכות לכל סוג גידול תאפשר לחקלאים להשתמש בטכנולוגיה עבור מגוון רחב של תוצרת חקלאית, ובכך להגדיל את התועלת הכוללת של המערכת ולשפר את הרווחיות.

תהליך ההתקנה של המערכות יבוצע בשלבים מתוכננים היטב, תוך התחשבות במחזורי הגידול הקיימים כדי למנוע פגיעה ביבול. צוותים מקצועיים מומחים בתחום ההשקיה המדייקת ילוו את תהליך ההתקנה מהשלב התכנוני ועד להפעלה המלאה. כל מערכת תעבור בדיקות קפדניות וכיול מדויק לפני הפעלתה, כדי להבטיח תפקוד אופטימלי. בנוסף, יינתן ליווי מקצועי לחקלאים בשלבי ההטמעה הראשוניים, הכולל הדרכות מקיפות על אופן השימוש במערכות החדשות.

המערכות המתקדמות תוכננו עם דגש על חיסכון אנרגטי, ויכללו משאבות יעילות אנרגטית וקולטים סולאריים שיספקו חלק ניכר מצריכת החשמל הנדרשת להפעלת המערכות. אופטימיזציה זו של צריכת האנרגיה, יחד עם החיסכון במים ובדשנים, תוביל להפחתה משמעותית בעלויות התפעול השוטפות של המשק החקלאי.

יישום טכנולוגיות מתקדמות בתחום ניהול משאבי המים והדשן מהווה מפתח להצלחת הפרויקט. הטכנולוגיות המפורטות להלן יאפשרו דיוק מרבי, חיסכון במשאבים והגדלת היבולים בצורה משמעותית.

אחד היתרונות המרכזיים של התוכנית הוא המודל הגמיש המוצע לחקלאים, שעיקרו תשלום לפי צריכה בפועל. מודל זה מסיר את החסם העיקרי בפני אימוץ טכנולוגיות חדשות – ההשקעה ההתחלתית הגבוהה – ומאפשר לחקלאים מכל הגדלים להשתמש במערכות מתקדמות.

במסגרת המודל, חקלאים ישלמו רק על פי השימוש הממשי שלהם במים, דשן ושירותי ניטור. בכך, הם אינם נדרשים להשקיע בציוד יקר מראש, אלא משלמים על השירות כחלק מהוצאות התפעול השוטפות. החקלאי יקבל חשבונית חודשית המפרטת את השימוש שנעשה במערכת ואת העלויות הנגזרות מכך, בדומה לחשבון חשמל או טלפון.

התוכנית מציעה גם אפשרות לתמחור עונתי משתנה, המספק גמישות נוספת לחקלאים. מודל זה מתחשב בעובדה שהצרכים החקלאיים משתנים באופן משמעותי לאורך השנה, בהתאם לעונות היבול והגידולים. כך, תעריפי השימוש יכולים להיות מותאמים לעונות שבהן הצריכה גבוהה יותר, ולהציע הנחות בעונות שבהן הצריכה נמוכה.

חבילות המנויים החודשיים הן אפשרות נוספת במסגרת המודל. אלו הן חבילות מקיפות הכוללות השקיה, דישון, חיישנים ותחזוקה, במחיר קבוע מראש. חבילות אלו יכולות להיות מותאמות לסוגי גידולים ספציפיים ולגודל החלקה החקלאית, ולהציע פשטות ונוחות לחקלאי שמעדיף מודל תשלום צפוי וקבוע.

המודל הפיננסי המוצע מייצר מנגנון חדשני למימון תשתיות חקלאיות מתקדמות באמצעות כלים פיננסיים מגוונים, תוך חלוקת סיכונים בין משקיעים, חקלאים וממשלה - על בסיס עקרונות של קיימות ויציבות לטווח ארוך.

הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביכולת לגייס הון ממקורות מגוונים ולשלב תמריצים כלכליים ממשלתיים. התוכנית כוללת אסטרטגיה מקיפה לשיתוף פעולה עם גופי מימון שונים וקרנות ייעודיות לחקלאות.

המודל העסקי של הפרויקט מבוסס על מספר מקורות הכנסה שיאפשרו החזר השקעה מהיר ויצירת ערך כלכלי:

שיפור יעילות ניצול המים והפחתת הבזבוז הינם מהתועלות המרכזיות של הפרויקט. בישראל, שבה מים הם משאב יקר ומוגבל, מערכות ההשקיה החכמות מאפשרות ירידה של 30%-50% בצריכת המים בהשוואה לשיטות מסורתיות.

היעילות מושגת דרך השקיה מדויקת המספקת מים בכמות הנדרשת בדיוק למקום הנכון, תזמון חכם המותאם לתנאי מזג האוויר ולחות הקרקע, וניטור רציף המאפשר זיהוי מהיר של דליפות. מערכות הניטור החכמות מפחיתות משמעותית דליפות והפסדים במערכות הובלת מים, שבמערכות ישנות יכולים להגיע לעשרות אחוזים מכמות המים המסופקת.

המערכות משלבות טכנולוגיות חדשניות כגון טפטוף תת-קרקעי להפחתת אידוי, אוטומציה מבוססת בינה מלאכותית לוויסות כמויות המים, וחיישני לחות אלחוטיים למיפוי מדויק. במסגרת הפרויקט יוטמעו גם מערכות השבה ומיחזור של מי נגר ועיבוי, המוסיפות 15%-20% למים הזמינים להשקיה ללא צורך בשאיבה נוספת.

מעבר לחיסכון הישיר בעלויות המים, המערכות מניבות חיסכון של 25%-35% בעלויות האנרגיה לשאיבה והולכה, וירידה של כ-20% בכמות הדשן והכימיקלים הנדרשים. המערכות האוטומטיות מפחיתות את הצורך בכוח אדם לניהול ההשקיה, ומאפשרות החזר השקעה בתוך 3-5 שנים בממוצע, ובמקרים מסוימים אף תוך שנתיים.

הפחתת דליפות ונגר עילי מקטינה את זיהום מי התהום ומקורות המים בחומרי דשן והדברה. צריכת אנרגיה נמוכה יותר מובילה להפחתת פליטות גזי חממה, בעוד שמערכות יעילות תורמות לשיפור המגוון הביולוגי, שימור קרקעות והפחתת סחף.

מעבר לחיסכון במים, הפרויקט צפוי להביא לשיפור משמעותי בתפוקה החקלאית ובאיכות היבול. על פי נתונים שנאספו מחקלאים המשתמשים במערכות חכמות דומות, ניתן לצפות לשיפור של 20%-40% בתפוקת היבול בהשוואה לשיטות גידול מסורתיות.

השיפור בתפוקה נובע ממספר גורמים. ראשית, אספקת מים מיטבית בכמות ובעיתוי הנכונים מאפשרת לצמחים לנצל את פוטנציאל הגדילה שלהם באופן מלא. שנית, דישון מדויק מבטיח שהצמחים מקבלים את חומרי ההזנה הדרושים להם בדיוק בזמן ובמקום הנכונים. שלישית, זיהוי מוקדם של בעיות כמו מחלות או מזיקים מאפשר טיפול מהיר ומונע נזקים נרחבים ליבול.

בנוסף לגידול בכמות היבול, נצפה גם שיפור משמעותי באיכותו. התאמה מדויקת של תנאי הגידול, כולל מים וחומרי הזנה, מובילה ליבולים בריאים יותר, אחידים יותר ובעלי ערך תזונתי גבוה יותר. חקלאים שאימצו טכנולוגיות דומות מדווחים על הפחתה בכמות הפרי הפגום, הגדלת אחוז הפרי הראוי לשיווק, ושיפור במדדי איכות כמו טעם, צבע ויכולת אחסון.

הדישון המדויק שמאפשרות המערכות החדשות מוביל גם להפחתה משמעותית בשימוש בדשנים כימיים – הפחתה שיכולה להגיע לכדי 25%. הדבר נובע מכך שהדשן מגיע בדיוק לאזור השורשים, במינון ובעיתוי המיטביים, וכך פחות חומרים הולכים לאיבוד בתהליך הדליפה או השטיפה מהקרקע. הפחתה זו לא רק חוסכת כסף לחקלאים, אלא גם מקטינה את זיהום מי התהום והסביבה בכלל.

הפרויקט צפוי להביא תועלת משמעותית בתחום ביטחון המזון והפחתת ההשפעה הסביבתית של החקלאות. במדינת ישראל, שבה יש חשיבות אסטרטגית ליכולת לספק מזון באופן עצמאי, פרויקט זה יתרום לחיזוק החוסן הלאומי בתחום אספקת המזון.

ראשית, הגידול בתפוקה החקלאית שהוזכר בסעיף הקודם יוביל להגדלת כמות המזון המיוצרת בישראל. זוהי תרומה ישירה לביטחון המזון הלאומי, המפחיתה את התלות ביבוא ומחזקת את היכולת לספק מזון לאוכלוסייה גם בעתות משבר.

שנית, הפרויקט יתרום להפחתה משמעותית של ההשפעה הסביבתית של החקלאות. צמצום השימוש במים ובדשנים כימיים יוביל להפחתת פליטות גזי חממה הקשורות לחקלאות. הפחתה זו נובעת הן מהירידה באנרגיה הנדרשת לשאיבה, טיפול והובלה של מים, והן מהירידה בפליטות הקשורות לייצור, הובלה ופיזור של דשנים כימיים.

בנוסף, הדישון המדויק והמותאם מפחית את זליגת הדשנים למי התהום ולמקורות מים עיליים, מה שמפחית את זיהום המים ומגן על המערכות האקולוגיות המימיות. כמו כן, השימוש במערכות חכמות מאפשר הפחתה בשימוש בחומרי הדברה, מכיוון שצמחים בריאים יותר, המקבלים את המים וחומרי ההזנה האופטימליים, עמידים יותר למחלות ומזיקים.

גורם חשוב נוסף הוא שהמערכות החכמות מאפשרות חקלאות עמידה יותר לשינויי אקלים. באמצעות תכנון השקיה מותאם טכנולוגית, חקלאים יכולים להתמודד טוב יותר עם אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו גלי חום, בצורות או שיטפונות. המערכות מאפשרות תגובה מהירה לשינויים בתנאי מזג האוויר, ויכולות להפחית את הנזקים הנגרמים מאירועים אלו. בעידן של שינויי אקלים מואצים, יכולת זו היא קריטית לשמירה על רציפות אספקת המזון.

מעבר לתועלות הישירות לחקלאים ולסביבה, הפרויקט צפוי להביא לחדשנות טכנולוגית משמעותית ולתרום לפיתוח שוק חקלאי מתקדם בישראל. ישראל כבר מוכרת כמובילה עולמית בתחום טכנולוגיות המים וההשקיה, והפרויקט המוצע יחזק מעמד זה ויקדם את תעשיית ה-AgriTech הישראלית.

הפרויקט יקדם פיתוח של טכנולוגיות חדשניות בתחומים כמו חיישנים חכמים, בינה מלאכותית לניתוח נתונים חקלאיים, רובוטיקה חקלאית, ומערכות ניהול משולבות. טכנולוגיות אלו לא רק ישרתו את הפרויקט עצמו, אלא גם יוכלו להיות מיוצאות לשווקים בינלאומיים, ובכך לתרום לכלכלה הישראלית.

יתרה מכך, הפרויקט יתרום ליצירת אקו-סיסטם טכנולוגי חדשני לחקלאות חכמה. אקו-סיסטם זה יכלול חברות הזנק (סטארט-אפים), משקיעים, מוסדות מחקר, ארגוני חקלאים וגורמי ממשל. שיתוף הפעולה בין גורמים אלו יאיץ את קצב החדשנות ויאפשר פיתוח פתרונות מותאמים לצרכי השוק. במיוחד, הקשר ההדוק בין המפתחים לבין החקלאים בשטח יבטיח שהטכנולוגיות יהיו מעשיות ויענו על צרכים אמיתיים.

פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשניות דורשים כוח אדם מיומן, ולכן הפרויקט צפוי ליצור מקומות עבודה איכותיים בתחומים כמו פיתוח תוכנה, הנדסת חומרה, ניתוח נתונים, חקלאות מדייקת וייעוץ אגרונומי. משרות אלו יהיו לא רק במרכז הארץ, אלא גם בפריפריה ובאזורים חקלאיים, מה שיתרום לפיתוח כלכלי אזורי ולצמצום פערים.

חשוב לציין גם את ההשפעה על הדור הבא של החקלאים והאגרונומים. הפרויקט יעודד צעירים להשתלב בענף החקלאות, שכן הוא הופך את התחום לטכנולוגי, חדשני ומתגמל יותר. הדבר חשוב במיוחד לאור האתגר של הזדקנות האוכלוסייה החקלאית והצורך למשוך כוח אדם צעיר ומיומן לתחום.